כחלון נ' דן מיחזור בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום שכ"ט בהתאם להסכם שכ"ט, עבור עריכת בקשה להחזר מס בלו ע"י התובע שהינו עו"ד העוסק בתחום המסים עבור הנתבעת שהינה חברה העוסקת במחזור מתכות.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה לגבי היקף העבודה שהשקיע התובע בהכנת הבקשה, שלבסוף לא הוגשה, כאשר קיימים ביניהם גם פערים עובדתיים לגבי עיתוי ההתקשרות וסיבת הפסקת העבודה.

התובע טען כי הפגישה בה נכחו יריב גורפינקל (להלן: גורפינקל), המטפל בתיק הנתבעת במשרד רו"ח שמואל גורפינקל, ומר ראובן זיו מנכ"ל הנתבעת (להלן: זיו), התקיימה ב-27.5.09 במשרדו. בפגישה הציע לזיו לשכור את שירותיו להגשת בקשה להחזר מס בלו מטעם הנתבעת, והוא העלה שתי חלופות לחישוב שכר טרחתו. לטענתו, מספר ימים לאחר הפגישה העביר לו גורפינקל את החומר הנדרש להכנת הבקשה, לרבות דו"חות כספיים של הנתבעת, ואף הבטיח לו כי זיו יסכים לאחת מהחלופות לגבי שכה"ט. לטענת, על סמך הבטחה טלפונית זו החל לטפל בהכנת הבקשה, בדק את הדו"חות הכספיים, עבר על פסיקה וספרות רלוונטיות, עיין בבירורים מקדמיים עם רשויות המס, וניסח בקשה מפורטת לקביעת הנתבעת כ"מפעל תעשייתי". לדבריו, רק לאחר שסיים את מרבית העבודה התפנה לשלוח הסכם שכ"ט לנתבעת וזאת ביום 21.6.09, הסכם שהוחזר אליו חתום ביום 23.6.09. לטענתו, בעת חתימת ההסכם ידע זיו כי מרבית העבודה כבר נעשתה. בהסכם סוכם על שכ"ט המהווה אחוז מהחסכון במס, ונכלל בו סעיף לפיו אם יופסק הייצוג מסיבה כלשהי, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט של 250$ + מע"מ לשעת עבודה.

ביום 15.7.09 העביר התובע את הבקשה שערך ותצהיר המנהלים שצריך לתמוך בה אל זיו בדוא"ל וביקש לדאוג להחתמתם על התצהיר. להפתעתו, כחודש וחצי לאחר מכן הודיע לו זיו טלפונית כי הנתבעת אינה מעוניינת בשירותיו והחליטה לרדת מהנושא. התובע התרשם כי מקור שינוי עמדת הנתבעת הוא בחוסר עניין של בעלי מניות בנתבעת בהגשת הבקשה, הגם שהיתה אמורה, אילו התקבלה, לחסוך לנתבעת מאות אלפי ש"ח. לנוכח עמדה זו דרש התובע בכתב מהנתבעת ביום 30.8.09 את שכר טרחתו לפי 30 שעות עבודה, בסך 7,500$ +מע"מ.

לטענת התובע, השקיע בהכנת הבקשה ולימוד החומר 30 שעות עבודה, וזאת בין 27.5.09 ל-14.6.09, בהתאם לתרשומת שערך בכל יום בו השקיע שעות עבודה בנושא – מסמך מודפס שצורף לתצהירו.

לטענת זיו מנכ"ל הנתבעת, הפגישה הראשונה בין התובע לגורפינקל ביום 27.5.09 התקיימה ללא נוכחותו, והוא פגש בתובע בנוכחות גורפינקל רק ביום 21.6.09. הושג סיכום על הגשת הבקשה ע"י התובע, וסמוך לאחר מכן נשלחו המסמכים ע"י גורפינקל לתובע ונשלח הסכם שכה"ט ע"י התובע שנחתם והוחזר ע"י הנתבעת. בפגישה סוכם כי התובע יגיע למפעל הנתבעת כדי להתרשם ישירות מאופי הפעילות, אך הוא לא עשה כן. אחרי כחודשיים, התקשר אליו התובע והודיעו כי חבריו ברשות המסים יטפלו בבקה כפי שהוא רוצה והכל סגור. הדברים לא נראו לזיו ועל כן פנה לגורפינקל שיברר עם התובע פשר העניין. התובע חזר על הדברים גם באזני גורפינקל ועל כן החליט זיו לגת מהעניין והודיע לתובע על הפסקת ההתקשרות עמו. הוא הציע לשלם לתובע סך של 2,000$ + מע"מ כדי לסיים את הפרשה ברוח טובה, אך התובע סרב .

גורפינקל מסר בתצהירו גרסה זהה לגבי עיתוי הפגישות עם התובע והשתלשלות העניינים, לרבות עיתוי משלוח המסמכים לתובע וסיבת הפסקת ההתקשרות ע"י הנתבעת לאחר שגם באזניו חזר התובע על האמירה כי חבריו ברשות המסים יטפלו בתיק כפי שהוא רוצה.

הנתבעת הראתה כי טופס רכישות לשנת 2008 שצורף לתצהיר התובע הונפק ממחשב הנתבעת ביום 5.7.09, כך שלא היה יכול להיות בידי התובע במועדים בהם לטענתו עבד על הבקשה, מועדים שהסתיימו ב-14.6.09. כמו כן, הדו"חות הכספיים לשנת 2008 שהיו חיוניים להכנת הבקשה ונתוניהם מפורטים בבקשה, נושאים אישור פקס מתאריך 23.6.09 למשרד רו"ח אייל לוי בו עבד התובע. גם מכתב של רו"ח גורפינקל לרשויות המס, המתאר את פעילות החברה, ואשר תיאור תהליך העבודה המופיע בו נכלל בבקשה שערך התובע, הועבר לפקס התובע רק ב- 21.6.09, לפי חותמת הפקס.

לתובע לא היה הסבר מניח את הדעת לעובדות אלה, והוא טען כי כנראה המסמכים הללו נשלחו אליו קודם לכן בדואר אלקטרוני. לא היה לו הסבר מדוע אם כך היה צורך לשלוח אותם שוב בפקס, כשמדובר בהיקף של עשרות עמודים, ובתאריך מאוחר במספר שבועות ביחס למועד בו נשלחו אליו לראשונה. הוא נשאל אם יוכל להציג הוכחה לכך שהמסמכים נשלחו אליו בדואר אלקטרוני והשיב כי עקב תקלה במחשב נמחקו לו מסמכים מתיבת המייל. לעומת זאת, צרף התובע לתצהירו מסמך אחר שהועבר בין הצדדים במייל, נספח 4 מתאריך 15.7.09, כך שהטענה למחיקה סלקטיבית של מסמכים מתיבת המייל נראית תמוהה.

לא היה לתובע גם הסבר מניח את הדעת לכך שעל אף שלטענתו הסיכום בין הצדדים הושג מספר ימים אחרי ה-27.5.09 והוא היה להוט להתחיל בעבודה וגם להבטיח את שכר טרחתו באמצעות הסכם, השקיע 30 שעות עבודה בטרם שלח הסכם שכ"ט לנתבעת ורק שבוע לאחר סיום העבודה, ב-21.6.09 שלח לנתבעת את הסכם שכר הטרחה.

גם ההסתמכות על אישור טלפוני של גורפינקל, עובד שכיר במשרד רו"ח גורפינקל שאין לו כל מעמד ותפקיד בנתבעת, על כך שמנכ"ל הנתבעת יקבל את אחת מהחלופות שהציע התובע לגבי שכ"ט, נראית תמוהה, שכן ברי כל בר בי רב כי "אישור" כזה אינו אישור של גורם מוסמך בנתבעת ולא מובן מדוע אצה הדרך לתובע להתחיל בעבודה בטרם קיבל אישור כלשהו מגורם מוסמך.

לפיכך אני מעדיפה את עדויות זיו וגורפינקל על פני עדות התובע וקובעת כי הפגישה בנוכחות מר זיו בה סוכם על הגשת הבקשה ע"י התובע היתה ב-21.6.09 ולא ב-27.5.09. גם לעניין הסיבה להפסקת ההתקשרות, מהימנה עלי יותר גרסת עדי הנתבעת מגרסת התובע.

אמנם, חלף זמן רב בין חתימת הסכם שכ"ט ב-23.6.09 ל-15.7.09, מועד בו שלח התובע את הבקשה המוכנה לנתבעת, כך שבנקל יכול היה התובע לטעון כי 30 שעות עבודה הושקעו על ידו לאחר חתימת הסכם שכה"ט ולאחר שכל המסמכים שצורפו לתצהירו נשלחו אליו בשלהי חודש יוני ובתחילת חודש יולי, כפי שעולה מהמסמכים. במקרה כזה, היה קשה יותר לנתבעת לטעון כנגד אותנטיות מסמך רישום השעות.

ברם, התובע בחר לטעון אחרת, והגיש דף רישום שעות עבודה בו רשם תאריכים אחרים, שלמרבה הצער הוכח כי אינם משקפים את המועדים האמיתיים בהם עבד על הבקשה. לפיכך, איני יכולה לראות במסמך זה כמסמך אותנטי שערך התובע בעת העבודה על הבקשה ואין מנוס מהמסקנה כי נערך בדיעבד ולצורך התביעה. על כן איני יכולה גם לייחס למסמך אמינות לעניין היקף העבודה.

לפיכך, אין לי אלא להתרשם ישירות מהבקשה וצרופותיה כדי להעריך את היקף עבודת התובע. מדובר בבקשה המשתרעת על 7 עמודים לא צפופים, מתוכם כ-2 עמודים הם ציטוט של סעיפי החוק, עמוד נוסף מתאר את תהליך הייצור בחברה, תיאור שהועתק ממסמך שנערך ע"י רו"ח גורפינקל ונשלח לתובע, שני עמודים נוספים מביאים מספר נתונים לגבי נכסי החברה ומחזור המכירות שלה הלקוחים מדו"חות כספיים של הנתבעת לשנים 2007 ו-2008. כמו כן לוטה תצהיר קצר, הערוך לפי פורמט הקבוע בחוק ללא נתונים ספציפיים של הנתבעת, וטופס ידני של עמוד אחד בו כלולים נתונים מספריים מדו"חות הנתבעת לשנת 2008.

לאור נתונים אלה, אני מעריכה את היקף שעות העבודה של התובע על הבקשה וצרופותיה ב-8 שעות.

הנתבעת תשלם איפוא לתובע סך של 2,000$ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.09 עד לתשלום בפועל.

בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.